מחבר ה- Instructables תחת הכינוי Biggsy for the Gang Show (אין שום קשר לגנגסטרים, מה שמכונה הופעות בהן צופים משחקים, ראו כאן) הייתי צריך את האביזרים בצורה של טלפון תא מטען ישן. הטלפונים הללו, שהוחלפו אחר כך בטלפונים סלולריים, חוברו לתחנת בסיס יחידה בעיר כולה. בגלל תפוקת הכוח הגדולה שהייתה צריכה להיות גדולה מאוד הם נשאו על חגורה או הוכנסו למכונית. למרות מערכת הפונקציות הדלילה, טלפונים כאלה היו יקרים מאוד. טלפונים של תא מטען מקשה אחת הופיעו מאוחר יותר, אך ההופעה היא על עידן קדום יותר. האלטאי הסובייטי הוא גם אחת הדוגמאות למערכת תא המטען. השיחות בה לא היו מוגבלות, לא הייתה שום הגנה מפני ה"כפילות ", אך גם זו לא הייתה חובה, מכיוון שלא הייתה שום דרך לצאת ל- G8 ולבינעירוני, אך היא הייתה רחוקה מאוד מאוד מנויים לשירותי פרימיום. "שים" מנוי "על המיטה" "כפול" לא יכול היה.
למעשה, אם טלפון תא מטען מורכב משתי יחידות, האנטנה הדרושה לתקשורת עם תחנת הבסיס אינה נמצאת במכשיר, אלא ביחידה ההיא שחוקה על החגורה. אבל מתוך בורות, או בגלל פמליה, המאסטר שם את האנטנה על מכשיר הטלפון, כמו מכשיר רדיו טלפון אנלוגי של עידן ה- DECT לפני ה- DECT. מבחוץ המכשיר נראה גס רוח מאוד:
אבל בזכות המוזרויות של תאורת הבמה, צופי המופע באולם אינם מבחינים באי דיוקים קלים:
לעבוד על תוצרת בית המאסטר מתחיל בייצור הקירות הצדדיים של הצינור:
ואז הוא מעביר את גודל החלק האלכסוני לחומר העבודה הבא:
זה עוזר לו לחתוך את הקלטת, להיווצר לאחר כיפוף גוף הצינור, באורך הרצוי:
האשף מוסיף מחיצות לקשיחות ומגדיר את האנטנה:
סוגר את קירות חזית הצינור, תחילה מלמטה ומעלה:
ואז באמצע:
מדוע מצייר את המקלדת, לא ברור בכל מקרה באולם ממרחק זה הם לא יראו. ובכן, זה נשמע כמו הומור תיאטרלי כזה.
ולבסוף, הוא אוסף בלוק אפ של בלוק עם סוללה, היגיון ומשדר שנלבש על חגורה, בצורת מקביל מלבני עם חלל לאחסון הצינור (הקיר העליון מעט שקוע כלפי מטה):
בתמונה הקודמת כבר יש לו חגורה, אך להלן מראה את שיטת ההידוק שלה:
האור כבה, הווילון נפתח. ובכן, האביזרים כבר שם. יתקיים מופע על חיי עשירים בשנות השמונים.