ברור שזה לא תוצרת בית, אלא משהו מתחום ייצור הריבות, אבל נראה היה לי שרבים יעניינו אותו. אם ליבנה היא סמל לרוסיה, אז המייפל הוא סמל של קנדה. ובדיוק כמו שנקלעים מוהל ליבנה ברוסיה, מוהל מייפל נאסף בקנדה. רק שלא כמו ליבנה, עדיין צריך לבשל מייפל לאחר הקטיף.
מייפל סוכר (Acer saccharum) מתאים ביותר לאיסוף מיץ, אך אם הוא נעדר, ניתן לקצור אותו מכל עץ במשפחת האדר.
העיקרון של איסוף מיץ מייפל דומה לאוסף ליבנה. נקדח חור קטן בגזע העץ. לתוך החור מוחדר חריץ מיוחד, דרכו נמלט המיץ אל המיכל. כמובן, תוכלו לבצע חתך או לשבור זרד, אך קידוח הוא הדרך הבטוחה ביותר לעץ. בסוף אוסף המיצים מוסרים את החריצים ומתקינים במקומם תקעים מעץ. מלמעלה הם מכוסים בגן var. עם הזמן, התקע יתנפח ויתקע את החור בחוזקה. שיטה זו מועדפת גם לאיסוף מוהל ליבנה.
על פי הניסיון של המאסטר, מיץ מייפל נבצר בצורה הטובה ביותר באביב כאשר הטמפרטורה משתנה בין -4 בלילה ל -4 בערב אחר הצהריים.
כל יום צריך לאסוף את המיץ ולמזגו למיכל עם קיבולת גדולה יותר. יש לאחסן מיץ לא יותר מ- 7 ימים בטמפרטורה נמוכה.
עכשיו תוכלו להתחיל להרתיח את המיץ. כאשר רותחים מ- 40 ליטר מיץ שנאסף, מתקבל ליטר סירופ. החדר צריך להיות מאוורר היטב, מכיוון שיש ריכוז גבוה מאוד של אדים.
המכולות מלאות במיץ ומעלות על האש. הטמפרטורה של המיץ, בהכנה נכונה, צריכה להיות 4 מעלות מעל נקודת הרתיחה של מים, לאזור נתון. כשאתה מרתיח, אתה צריך להוסיף מנה חדשה של מיץ למיכל. כעבור זמן מה עיבד כל אצוות המיץ ומחבר 200 ליטר המיץ התגלה 5 ליטר סירופ. עם הזמן זה לקח יותר מ 12 שעות.
הסירופ מבושל ויש לסנן אותו במהירות לפני שהוא מתקרר. סינון סירופ מייפל הוא תהליך חשוב המשפר את הבהירות, הטעם והצבע. המחבר מסנן את הסירופ דרך פילטר גזה. אתה צריך לסנן לפחות פעמיים, ויכול להיות יותר. וודאו שהסירופ חייב להיות חם.
הסירופ מוכן, נשאר לשפוך אותו לצנצנות.
מדובר בטכנולוגיות של סירופ מייפל קנדי. כמובן שהעונה כבר עברה, אבל אם אתה מכין מיץ מייפל בשנה הבאה, אל תשכח לשלוח לי גם מדגם)))