מימי קדם אנשים ממציאים מנגנונים, ו גופי להקל על העבודה הגופנית ולהגדיל אותה, וכתוצאה מכך את התפוקה שלה. כדי לא להרים משאות, ואבנים לגובה, הגיע אדם עם כננת, כדי לפשט הובלת מטענים קטנים במהלך הבנייה, הוא המציא מריצה, ועוד ועוד.
אותו אדם עשה אותו דבר עם חומרי בניין, הוא שיפר אותם, הקל עליהם וכתוצאה מהשיפורים, בניין זה הלך הרבה יותר מהר והרבה יותר קל.
הכותב, שהתחיל בבניית בית כפרי משלו, על מנת להקל על עבודתו הפיזית, החליט לייצר מעין מכשיר לנשיאת אבני בלון בטון. עד כמה כוח הכבידה הספציפי הגון שלו, יש להעביר את בלוק הסינדר למקום בנייה בעותק יחיד, כמובן שתוכלו לעשות זאת בשניים, אך ללא התאמה מיוחדת, לאחר מספר טיסות כאלה הידיים שלכם פשוט ייפולו)). אז, בכדי להגדיל את מספר הבלוקים הניידים למספר 2 חלקים, הכנתי מכשיר לנשיאת בלוקים מחיזוק ופיסת צינור מים מפלסטיק.
העיקרון של מוצר זה הוא די פשוט, והוא זמין לכל בונה, או לאדם שרוצה לבנות את הבית האישי שלו. הוא כופף את הווים משני חלקי חיזוק, והניח עליהם חתיכת צינור פלסטיק בצומת, שתשמש לידית. זה העיצוב כולו.
ועכשיו בואו נסתכל מקרוב על מה שנדרש כדי ליצור מכשיר זה, ואיך הוא ביצע את עבודות ההרכבה.
חומרים: אביזרי קוטר של 10 מ"מ, צינור פלסטיק של 20 מ"מ.
כלים: סגן, מטחנה, מכונת ריתוך, פטיש, צינור מתכת.
וכך עושה רישום המתקן העתידי תחילה.
ואז, על פי המידות הנתונות, מסורים מעל שני ריקים מהחיזוק.
ואז מהדק אותו בסגן, וכופף את החיזוק לצורה הדרושה לו.
ואז הוא מוציא עט מצינור פלסטיק.
ואז הוא מרותך בנקודת המגע של שני אביזרים.
כעת המכשיר לנשיאת אבני בטון מוכן.
ועכשיו אנו רואים כיצד המחבר סוחב בקלות 2 בלוקים למקום הנחת הקופסה, הבית העתידי.