נפחות אינה פעילות פשוטה, אלא מרגשת. זיוף מחתיכת זבל מיותר דבר יפה ושימושי הוא עיסוק לאדם אמיתי. מחברנו החליט גם לשלוט במקצועו של נפח ולזייף סכין מהגזע החיצוני של המיסב.
כלים וחומרים.
נושאות;
כיריים;
ענבל;
פטיש;
בולגרית (עיגול מתכת, מברשת);
קרציות;
ויזה
שני צינורות בקוטר 20 מ"מ;
נייר זכוכית;
קיבולת עם שמן מנוע.
ראשית, כותב המטחנה חותך את הקליפ בצד אחד.
מכיוון שלא ניתן להפוך את היצירה בצורה קרה, המחבר מציב אותה בכבשן. לאחר שחומר העבודה מתחמם, הוא מסיר אותו בעזרת קרציות.
הצמדת חלק אדום-חם בסגן בעזרת פינצטרים מפרקת אותו.
התוצאה הייתה לוח מתכת. שוב, חימום חומר העבודה בכבשן והנחתו על הסדן עם פטיש שופך אותו, בערך מחצית האורך, לעובי הרצוי. מחלק זה של הלוח, להב ייוצר מאוחר יותר.
החלק הפנימי של הקליפ אינו כמו החיצוני, אלא יש שני חריצים. החל מהמקום בו מסתיים החלק הניתז, חותך את הקצוות, לאורך החריץ, עם המטחנה.
יתר על כן, המחבר ממשיך ליצור עט. חימוםו והקשה עליו בפטיש נמתח, ומעניק לחלק הזנב שלו צורה מרובעת של כחמישה על 5 מ"מ.
שוב, חימום חלק הזנב וקביעת נקודת המעבר מהחלק הרחב לצר בצלע, הקשה על הפטיש עם הפטיש, מעבירה את חלק הזנב לצד אחד ומיישרת אותו.
לאחר שצייר בעזרת טוש עוקץ הסכין חותך אותו בעזרת מטחנה.
נותן לסכין קווים חלקים יותר.
יתר על כן, המחבר מעצב את העט. לאחר שחימם את השוק, הוא מתחיל לסובב אותו סביב שני צינורות וסיכות מהודקות בסגן. קוטר הצינורות כ 20 מ"מ. כאשר המתכת נכנסה בצורה גרועה, היא מחממת אותה שוב ומתכופפת עד שהידית משיגה את הצורה הרצויה.
על ידי התקנת מברשת ברזל על המטחנה, מנקים את הסכין בסדר גודל.
משחיז את להב הסכין.
להתקשות ושריפה מחמם את הסכין בתנור לגוון אדום ומכניס אותו לשמן למשך מספר שניות. הנה התוצאה.מנקה עם נייר זכוכית, טוחנים. וזה מה שקרה מהנושא הישן.
בפירוט רב יותר ניתן לראות את תהליך המשקל בסרטון.