אנשים גילו את היכולת לסרוג צמר לפני 8,000 שנה. בתחילה, אנשים השתמשו בחתיכות הצמר שנמצאו לצורך לבד, ואז עם ביותם של בעלי החיים החל לחתוך את הצמר. הסדנאות הראשונות לייצור לבד הופיעו במאה ה- 16 ובשנת 19 הופיעו המכונות הראשונות.
בעזרת לבד יבש, שוברים שוב ושוב חתיכת צמר עם מחט מיוחדת, הסיבים נארגים זה עם זה, דוחסים וכך הצורה מעוצבת. העיסוק מעניין, אך עמל למדי בשיטת הלבד הידנית. הכותב החליט למכן את התהליך על ידי ביצוע מחדש של מכונת התפירה של הילדים הישנים.
חומרים וכלים לייצור:
- מכונת תפירה חשמלית;
- אספקת חשמל עם rheostat;
- חוט;
- כפתור מפעמון חשמלי;
- מברג, צבת, סכין;
- מכונת חיתוך קטנה.
על פי התוכנית המצורפת, עליך לפרק את כל החלקים המיותרים:
נתק את החלק התחתון, הסר את כיסוי המגן, פרק את כף הרגל, הרמת חוטים, מנגנון הרמת פרסר. הסר את הכל למעט מוט המחט והמנוע החשמלי עם כוננים המחוברים למוט המחט. אם אי אפשר לפתוח חלק כלשהו, הכותב פשוט מנתק אותו במכונת חיתוך.
ואז, מסיר את מעטפת המנוע מהמנוע, קצות החוט מולחמים למגעים.
ואז מתרסק כפתור פעמון לשרשרת, שישמש כ דוושת רגל. לשם כך, לאחר שנמדד אורך מספיק של החוט, שיגיע לרצפה, הברג את קצות החוט לברגים וקבע אותו באומים.
מטעמי בטיחות, סוגר את החור בתחתית עם קרטון חתוך ומתקן עם סרט חשמלי.
ספק הכוח מתחבר לקצה השני של החוט. מחליף את כיסוי המנוע ואת המכונה עצמה
עכשיו הכותב נוגס חלק מהמחט ומכניס אותה למוט המחט, מתקן אותה באמצעות בורג.
כל המכונה מוכנה, אנו יכולים לראות את התוצאה של העבודה על הווידיאו.
כפי שהמחבר מציין, המכונה התבררה הרבה יותר טובה מעיצובים תעשייתיים. היתרונות כוללים כוח, מהירות מתכווננת, עומק טובל יותר של המחט ופחות רעידות.