שלום לכולם, היום אני רוצה להביא לידיעתכם את עבודתו של אדון מתחיל טוב.
אנו זקוקים לכלי
- חתיכת מתכת
- בולגרית
- מחודד
- חומרי גלס אבן וחומרי גלם אחרים 120, 500 ו- 2000ka
- עץ לעט
- דבק אפוקסי
לדברי המחבר, זהו הסכין השני שלו.
וכך, ניתן לזייף סכין מכל פיסת מתכת, או שתוכל פשוט לרסק הכל בעזרת מטחנה ולשים ידית שזה הכל. יש הרבה דברים לקנות בשוק ליצירת סכין, אתה יכול לקנות חתיכת מתכת ועץ לעט וזה הכל, אבל זה גם נחשב לסכין. ישנם פחות ופחות אדונים שיוצרים את הסכינים שלהם לחלוטין בעצמם. הכותב שלנו גם הלך בדרך הקלה ורכש רצועת מתכת מפלדה במהירות גבוהה והחליט להכין מתוכו סכין.
פלדה במהירות גבוהה משמשת לייצור חותכים, מקדחות, להבי מסור. פלדה זו יכולה להתקשות עד 65 יחידות. יש לו התנגדות אדומה טובה, משמש לייצור סכיני הליכה וציד.
הכותב חותך את הגודל הרצוי של היצירה ומרתך חתיכה לחיבור הידית, ליטש את קווי המתאר של הסכין
ואז הוא ממשיך לסילוק ה טריז, ממה שהוא פשוט לא ניסה - לוקח מתכת איטית מאוד של 60 יחידות. לאחר שעתיים החליט הסופר לעבד הכל באופן ידני באבן שוחקת של חצץ שונה.
לצורך חיזוק, הוא לקח אלומיניום, ולגבי ידית הסכין לקח סוגים שונים של עץ, שהיה בהישג יד וסידר הכל. מנסה הכל במקומו. לאחר שניסה, מחבר הסופר פורש דבק אפוקסי, ואחרי שהחמיץ את הכל ביסודיות, מדביק את כל דבר במקומו, ומבריג את ראש הידית על הרבעה הריתוכה. לאחר הייבוש, טוחנים את הידית כולה לצורה הרצויה.
כעת מחבר הסופר את הידית בשמן פשתה בטמפרטורה של 80 מעלות צלזיוס, כשעה לאחר מכן המחבר ממשיך לחדד את הסכין. האבן נמחקת במהירות רבה כנגד הלהב, והוא החליט להדביק נייר עם גרגרים שונים על דיקט, וחידד אותו עד לנקודת הגילוח. עכשיו מלטש את הלהב במראה
ואז תפר את הנדן מעורו של הסגן, והסכין מוכנה.
הסכין התבררה חזקה, היא יושבת הרבה זמן. הכותב ניסה להשתמש בסכין בתוך בבית הוחלט כי הסכין תשמש כסכין קמפינג.
כך תוכלו להכין סכין יפה ויפה מחתיכת מתכת מוגמרת.אם כי מבחינתי: ראשית הייתי שורף את המתכת כך שהיא תאבד את התקשותה, מכיוון שהמתכת המוקשה קשה מאוד לעיבוד - זהו בזבוז זמן. ואחרי הטחינה זה כבר היה מקשה את המתכת ומשחרר אותה אז זה היה חוסך זמן עצבים, ובכן וחומרים שוחקים. קדימה, הסופר עצמו יודע מה לעשות - הוא עשה את זה בסדר.
ובכן, זה כל החברים היקרים, הסכין התבררה כיפה ועמידה. תודה למחבר על עבודתו, אמנם לא קשה, אך ראוי לתשומת לב.
תודה על תשומת הלב ועד לחידוש תוצרת בית
