שלום לכולם! טייגה הוא חלום לכל צייד אמיתי. זה המקום בו הדם רותח, האדרנלין רותח מסכנות פוטנציאליות והרפתקאות עתידיות, והצמא לטרף מונע על ידי העושר והמגוון של עולם החי. בנוסף, זוהי גם ארץ יפהפייה, שהצמחייה שלה מרתקת את הרוח, שובה את התודעה בגדולה ובחומרתה. בטייגה אין מה לעשות לסיסים ולאנשים שהם חלשים ברוחם ובגופם. אכן, ציד ביערות אלה קשור לעיתים בעקרונות ההישרדות. לכן, אין לצפות לטיול רגלי נונשלנטי ממקומות אלה!
מאוד אהבתי את סכין יקות, נוחה ויפה. לאחרונה צפיתי בסרטון על סכיני יקות והדהמתי איך יאקוט חותך דגים קפואים למלטה, ושבלוע פרוס שקוף חותך סכין בצורה כה מושלמת, הוצאתי אותו מהמקפיא בבית ואיכשהו לא חתך אותו, וחיכיתי שהוא יפשיר. מה שהפתיע אותי הוא כוחו של סכין יקות, איך המאסטרים העתיקים שלא מכירים את מותג הפלדה עשו סכינים כה חזקות ?? כמובן שלא אקבל סכין כל כך חזקה, אבל משהו דומה לפחות כלפי חוץ.
וכך יש לי ריק מסכין מטפח. וכך אני ממשיך להכין את הסכין.
אנו זקוקים לכלי
- בולגרית
- מקדחה
- קרן
- נייר זכוכית
- סכין ריקה
- עץ לגבעה
הנה הסכין ריקה שכבר שיחררתי אותה, וזיפפתי מעט. מחומם היטב, מתכת יצרה היטב ללא מאמץ.
אני מבצע פירוק באמצע הכדור מהמסב, איפשהו בקוטר 60 מ"מ. הסתכלתי על אפשרויות רבות, אהבתי את זה יותר. הקל ביותר. התפלגות רבות נעשות עמוק, אני עדיין לא מסתכן. איכשהו אנסה לפרוץ עם קתור פטיש חרוט כך שקווי האורך יהיו, ולא עגולים, ובכן, זה כמו משהו אחר כך.
אני מחמם ומזויף להב ויוצר צורה סגלגלה של סכין בצד הנגדי ...
ושוב אני מטלטל את ההתמוטטות עם כדור, אתה צריך לחמם אותו טוב ..
ובכן, זהו, החישול הושלם.
עכשיו חתכתי את כל העודפים בעזרת מטחנה, יוצר שוק, העיקר לקרר לעיתים קרובות יותר, אחרת המתכת תתמוסס ותתחלחל. אני טוחן את כל שטח הסכין לשטח מחוספס, מבלי להחליף במיוחד את גרגר הנייר
ובכן, עכשיו אני ממשיך להתקשות ולהרפיה של מתכת
מרווה
אני מחמם את הסכין עד שהוא מפסיק למגנט, מחכה עוד דקה ואז טובל לשמן מחומם. לאחר ההתקשות אני משחרר את הסכין למשך שעה וחצי בטמפרטורה של 200 מעלות צלזיוס
הנה תצוגה של הסכין לאחר התקשותה. זכוכית מגרדת.
עכשיו אני ממשיך לטחון את הסכין, מחליף את התבואה על המטחנה לשריטות בקושי מורגשות על המתכת.
אני מעבד נייר זכוכית דק ממוצא 2000.
ואפילו קטן יותר, הקטן ביותר שיש לי.
צד קדמי
אני מלטש משחת גויה על עיגול ואלנס
ובכן, זה הכל. לאחר שפצעתי את הסכין בעזרת סמרטוט וסרט דבק, כדי לא לשרוט, אני ממשיך לידית. בשביל הידית אני לוקח בר מוכן של גוש ליבנה, כבר מיובש. להלן תמונה ישנה של אופן כרייתי אותה
לאחר שקדחתי חור במרכז הבר ואחרי ששפכתי את האפוקסי, אני לוחץ פנימה את הסכין, פטיש את השבבים בסדקים.
אני טוחן את הידית לצורה הרצויה, ומלטש אותה לעיגול שיניים מבריק. מקום פגום, בצורה של קשר, מלא אותו באפוקסי.
ובכן, זה הכל. תודה על תשומת הלב, אל תשפוט בקפידה. ניסיתי כמיטב יכולתי. עד חדש תוצרת בית חברים
